הסיפור של הר הבית

הר הבית במסורת ישראל

הר הבית הוא המקום הקדוש והחשוב בעולם במסורת היהודית. הוא הר המוריה אשר עקידת-יצחק במקום הפך אותו למקום הקדושה והחיבור היהודי לא-לוהי ישראל. 

בהר הבית נבנו בית המקדש הראשון והשני, אליו עלו לרגל לפחות שלוש פעמים בשנה, לכיוונו מתפללים כל ישראל אלפי שנים, ובמקומו מייחלים לבניין בית המקדש השלישי.

בשנת תשכ"ז (1967) שוחרר הר הבית על ידי צבא ישראל. מאז עם ישראל הולך ושב אל המקום בתהליך איטי ומדורג. כיום מתאפשר לעולים היהודים להתפלל במקום, ללמוד תורה, לשבת, לצלם, לאכול ולשמוח ולהשתחוות לפני השם.

המקום אשר בחר השם

תורת ישראל מספרת בספר בראשית, על ציוויו המפורט של בורא עולם לאברהם-אבינו, אבי האומה היהודית, ללכת אל הר המוריה, ולעקוד את יצחק בנו יחידו, "במקום אשר אראך".

בספר דברים תורת ישראל קוראת לכל עם ישראל לבוא אל המקום אשר בחר השם. לחגוג בו, לאכול ולשמוח לפני השם, להביא לשם עולות וזבחים, תרומות וביכורים, וגם דינים ומשפטים, ולכנס בו את כל העם יחד אחת לשבע שנים.

"… אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. 

"… וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם; וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם…

על פי מדרש חכמי ישראל, מאבן השתיה שבמרכז ההר הושתת העולם. ממנו נלקח העפר ליצירת האדם הראשון, בו בנה את מזבחו, בו הקריבו קין והבל את קורבנם, ובו בנה נח את מזבחו כשיצא מן התיבה.

מקום התפילה

במעמד חנוכת בית המקדש הראשון ביקש שלמה המלך בתפילתו שמן המקום הזה יתקבלו התפילות. מאז הפך הר הבית למוקד התפילה היהודי בכל הדורות. בשלהי תקופת בית המקדש השני, כבר צר המקום מהכיל את עולי הרגל הרבים. בית המקדש שופץ ורחבת הר הבית הורחבה באופן משמעותי על ידי הורדוס וממשיכיו.

גם אחרי חורבן המקדש היתה העליה היהודית להר הבית משאת נפש ומנהג נפוץ כאשר היא לא הופרעה. תיאורים מרגשים של רבני ישראל שזכו לכך עברו במסורת. הרמב"ם באיגרתו מספר שהפך את יום עלייתו להתפלל בהר הבית, ליום-טוב באכילה ושתיה לכל ימי חייו.

בשנים האחרונות מספר המתפללים היהודים בהר הבית הולך וגדל, וחצה את 50,000 מתפללים בשנה. בהם רבנים רבים וראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים, שרים וחברי כנסת, חתנים וכלות, מתפללים קבועים ומזדמנים. הדרך העולה להר כבר שוקקת חיים יהודים בחגי ישראל ובשמחות משפחתיות, בעת שמחה ובעת צרה. אחרי לידה ובחלאקה, בבר מצווה ובחתונה ולהבדיל בעת מחלה, שבעה ויום השנה. 

מידות הר הבית

במשנה מתואר הר הבית כמתחם של "חמש מאות אמה על חמש מאות אמה". שהם בערך 250*250 מטר. 

בתוך הר הבית היתה חצר המקדש שכונתה "העזרה". גודלה 187*135 אמות. 
בתוך העזרה היה מבנה המקדש עצמו שמימדיו היו 100*100 אמות. 
בתוך המקדש היה את קודש הקודשים. מידותיו 20*20 אמות. 

לפי המשנה ככל שמקום מקודש יותר כך דרושה יותר טהרה וקדושה כדי ליכנס אליו. לקודש הקודשים נכנס רק הכהן הגדול, ורק ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים. לבית המקדש נכנסו רק כהנים לצורך עבודת המקדש והשתחוויה. הדלקת נרות, הקטרת קטורת ושימת לחם הפנים על שולחן הזהב. להר הבית מותר לכל יהודי להיכנס בטהרה ובמורא מקדש.

מתחם הר הבית הנראה כיום לעין לאחר הרחבתו, הוא מבנה ענק הרבה יותר, שהפך למתחם המקודש הגדול ביותר בתקופת הקמתו. מתחם החמש-מאות המקורי המקודש הורחב בצד הדרומי, הצפוני והמערבי. על ידי קירות תמך רחבים המכונים "כתלים". המפורסם שבהם הוא הכותל המערבי שאורכו לפי מדידות חיל ההנדסה 478 מטר. הכותל הדרומי 277.75 מטר. הכותל המזרחי 452.25 מטר. ואורכו של הצלע הצפוני הוא 305.75 מטר. בהתאם לכך שטח המתחם הוא 135,495 מטר רבוע.

רחבת ההר המורחבת שבנויה בחלקים רבים על גבי עמודים, הפכה לבעלת שני מפלסים עיקריים. הרחבה העליונה עם כיפת הסלע במרכזה, והרחבה הכללית התחתונה. 

המקדש והעזרה מקומם ברחבה העליונה, אליה נדרשת לפי ההלכה טהרת אפר פרה אדומה, שעדיין לא שוחזרה בימינו. אי לכך המסלולים ההלכתיים בהר הבית עוברים רק ברחבה התחתונה. אליה מותרת הכניסה לאחר טבילה במקווה או במעיין או ים. וללא נעלי עור, אותם נוהגים לחלוץ לפני הכניסה להר הבית כולו.

עליית יהודים להר הבית
מאז מלחמת ששת הימים - 1967

מלחמת ששת הימים - 1967
ביום כ"ח באייר תשכ"ז, השביעי ביוני 1967 בקע ממכשירי הקשר של לוחמי חטיבת הצנחנים קולו של מפקד היחידה מוטה גור "הר הבית בידינו", ועידן חדש החל בהר הבית, אחרי כמעט אלפיים שנה של שלטון זר, המקום הקדוש ביותר חזר לידי העם היהודי. בימים הראשונים שלאחר השחרור עלו רבבות להר הבית. משפחות משפחות עלו לרגל לירושלים, הגיעו לכותל המשוחרר, ועלו להר הבית לאחר אלפיים שנות גירוש והרחקה. אם תשאלו את אבא או סבא, ייתכן שתגלו שגם הם ביקרו על ההר בימים הראשונים שאחרי שחרורו. ביסוס התפילה ברחבת הכותל המערבי ומניעתו בהר הבית, גרמה לדעיכה בהר במקביל לפריחה ברחבה שלמרגלותיו. אולם ישראלים רבים לא ויתרו, יחידים וארגונים שונים, קראו ודחפו לעלות להר הבית לחזק את השליטה היהודית והריבונות במקום. הכניסה להר הבית באותם ימים למתפללים יהודים הייתה כרוכה בחיכוך מתמיד של השלטונות. בודדים בלבד התמידו ועלו אל ההר. משך שנים ארוכות התחושה הייתה שהניתוק בן אלפיים השנה קשה לאיחוי, שעם ישראל חושש או מיואש מהשיבה אל הר הבית.
מלחמת ששת הימים - 1967
שנות ה - 90
בשנות ה-90 התגברו ניסיונות של יהודים לעלות להר הבית, קבוצות לאומיות ודתיות קמו ודרשו את החזרת התפילה היהודית להר. במקביל, התרחשו עימותים ומתח בין יהודים למוסלמים סביב שאלת הריבונות והזכויות הדתיות בהר.
שנות ה - 90
שנות ה - 2000
בשנת 2000 נסגר הר הבית לכניסת יהודים למשך כשלוש שנים. לרבים היתה זו תקופת אזהרה על הסכנה באובדן הר הבית, ותקופה פוריה של התעוררות ציבורית לשוב אל ההר. עם פתיחתו מחדש לעליית יהודים, פרץ זרם חדש של שיבת יהודים. ויתורי הממשלות השונות על שטחי ארצנו הביא רבנים נוספים לפעילות הגנה על ההר ועוד ועוד יהודים עלו להתחבר למקום הקדוש. במקביל החלו גורמים איסלמים קיצוניים בפעולות התנכלות. הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בראשותו של ראאד סלאח מימנה מדי יום הסעות לפעילים ופעילות שקיבלו מילגות שכר כדי לשבת בהר בשעות הפתיחה ליהודים כדי להתנפל, להציק ולפגוע ביהודים, להפוך לסיוט את העלייה והשהייה במקום, ולגרום לרשויות לסגור את ההר ליהודים כדי למנוע חיכוכים. המצב בהר הלך והדרדר, הקושי בעלייה הלך וגדל וזכויות היהודים הלכו והצטמצמו. המשטרה צימצמה את גודל הקבוצות, ובשפל אישרה עליות של חמישה אנשים בלבד בקבוצה. עד שהקבוצה לא יצאה מההר, לא אושרה עלייתה של קבוצה נוספת. ממלמלי תפילה היו נעצרים לשעות ארוכות.
שנות ה - 2000
שנת 2015
בשנת תשפ"ה 2015 מונה לתפקיד השר לביטחון פנים גלעד ארדן והוא מצהיר בכנס ירושלים: "הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ורק לעם היהודי". לאמירה הזו הוא יוצק גם ביטוי מעשי. החלטת ממשלה מוציאה את הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית מחוץ לחוק, המשרדים שלהם נסגרים, הציוד נתפס וכספי הטרור מוחרמים. חבורות המתנפלים והמתנפלות (המוראביטון והמוראביטאת) מורחקות מהר הבית ואינן מורשות עוד להיכנס לתוכו. סמוך לכך כינס מפקד מרחב דוד במשטרה דאז, דורון תורג'מן, את נציגי הארגונים ופעילי עליית יהודים להר הבית לייעול ושיפור תנאי העלייה להר הבית. יחד הם מקימים צוות היגוי מתמיד, שמשפר את חויית היהודים בהר הבית צעד אחר צעד.
שנת 2015
מהפך 2016
מהפך של ממש חולל במקום מפקד מחוז ירושלים במטרה יורם הלוי. הלוי שמונה על ידי השר ארדן כדי להחזיר את הריבונות להר הבית, הפך את הקערה על פיה בהצלחה רבה. תמו 48 שנות התדרדות במקום, ובהר הבית החלה פריחה חדשה וחיובית.

מספר העולים בקבוצה הורחב, לפעמים עד מאה יהודים בקבוצה. מקבוצה אחת בלבד על ההר לשש ושבע קבוצות במקביל. זמני ההמתנה לעליה התקצרו בחגים משלוש שעות לדקות בודדות, הבידוק נעשה פשוט יותר ומרחב הכניסה הפך משביל צר לרחבה גדולה ומוצלת. עם הקלת התנאים החלו היהודים לחזור להר הבית ומספרי העולים החלו לזנק. בהמשך חזרו גם התפילות להר הבית. תחילה ביחיד, אחר כך במניין, בלחש, בקול, מזמורי תהילים ותפילת שחרית מלאה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים, קדושה וקדיש ובחגים גם הלל ומוסף.
מהפך 2016

להר הבית עולים כיום רבבות יהודים. רבנים ושרים, ראשי ישיבות וחברי כנסת, ראשי ערים, חברי מועצות, אנשי עסקים, משפחות עם ילדים, בר מצוות, חתנים וכלות ביום חופתם ואבלים שסיימו את תקופת האבל על יקיריהם. הר הבית הפך למקום תפילה שואב, אליו עולים אנשים להודות להשם ביום שמחתם, ולהתפלל אליו בזמני קושי.

כאשר תגיעו היום להר הבית, תתקבלו בכניסה על ידי שוטרים חביבים ומאירי פנים, בכניסה ימתינו לכם נעלי בד מיוחדים, תוכלו לשתות כוס מים קרים ולשמוע הסברים על הסיור, כאשר לצידכם דגם מפואר של בית המקדש וממול תמונת שונות של אבן השתייה ושל הר הבית לאורך השנים. בתוך ההר תקבלו הדרכה מקיפה על ההיסטוריה היהודית בהר הבית, כשלידכם מניין תפילה שחרית או מנחה, ובעוד כמה מטרים תוכלו להאזין לשיעור תורה. שגרה יהודית על ההר.

לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב