הר הבית הוא המקום הקדוש והחשוב בעולם במסורת היהודית. הוא הר המוריה אשר עקידת-יצחק במקום הפך אותו למקום הקדושה והחיבור היהודי לא-לוהי ישראל.
בהר הבית נבנו בית המקדש הראשון והשני, אליו עלו לרגל לפחות שלוש פעמים בשנה, לכיוונו מתפללים כל ישראל אלפי שנים, ובמקומו מייחלים לבניין בית המקדש השלישי.
בשנת תשכ"ז (1967) שוחרר הר הבית על ידי צבא ישראל. מאז עם ישראל הולך ושב אל המקום בתהליך איטי ומדורג. כיום מתאפשר לעולים היהודים להתפלל במקום, ללמוד תורה, לשבת, לצלם, לאכול ולשמוח ולהשתחוות לפני השם.
תורת ישראל מספרת בספר בראשית, על ציוויו המפורט של בורא עולם לאברהם-אבינו, אבי האומה היהודית, ללכת אל הר המוריה, ולעקוד את יצחק בנו יחידו, "במקום אשר אראך".
בספר דברים תורת ישראל קוראת לכל עם ישראל לבוא אל המקום אשר בחר השם. לחגוג בו, לאכול ולשמוח לפני השם, להביא לשם עולות וזבחים, תרומות וביכורים, וגם דינים ומשפטים, ולכנס בו את כל העם יחד אחת לשבע שנים.
"… אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
"… וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם; וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם…
על פי מדרש חכמי ישראל, מאבן השתיה שבמרכז ההר הושתת העולם. ממנו נלקח העפר ליצירת האדם הראשון, בו בנה את מזבחו, בו הקריבו קין והבל את קורבנם, ובו בנה נח את מזבחו כשיצא מן התיבה.
במעמד חנוכת בית המקדש הראשון ביקש שלמה המלך בתפילתו שמן המקום הזה יתקבלו התפילות. מאז הפך הר הבית למוקד התפילה היהודי בכל הדורות. בשלהי תקופת בית המקדש השני, כבר צר המקום מהכיל את עולי הרגל הרבים. בית המקדש שופץ ורחבת הר הבית הורחבה באופן משמעותי על ידי הורדוס וממשיכיו.
גם אחרי חורבן המקדש היתה העליה היהודית להר הבית משאת נפש ומנהג נפוץ כאשר היא לא הופרעה. תיאורים מרגשים של רבני ישראל שזכו לכך עברו במסורת. הרמב"ם באיגרתו מספר שהפך את יום עלייתו להתפלל בהר הבית, ליום-טוב באכילה ושתיה לכל ימי חייו.
בשנים האחרונות מספר המתפללים היהודים בהר הבית הולך וגדל, וחצה את 50,000 מתפללים בשנה. בהם רבנים רבים וראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים, שרים וחברי כנסת, חתנים וכלות, מתפללים קבועים ומזדמנים. הדרך העולה להר כבר שוקקת חיים יהודים בחגי ישראל ובשמחות משפחתיות, בעת שמחה ובעת צרה. אחרי לידה ובחלאקה, בבר מצווה ובחתונה ולהבדיל בעת מחלה, שבעה ויום השנה.
במשנה מתואר הר הבית כמתחם של "חמש מאות אמה על חמש מאות אמה". שהם בערך 250*250 מטר.
בתוך הר הבית היתה חצר המקדש שכונתה "העזרה". גודלה 187*135 אמות.
בתוך העזרה היה מבנה המקדש עצמו שמימדיו היו 100*100 אמות.
בתוך המקדש היה את קודש הקודשים. מידותיו 20*20 אמות.
לפי המשנה ככל שמקום מקודש יותר כך דרושה יותר טהרה וקדושה כדי ליכנס אליו. לקודש הקודשים נכנס רק הכהן הגדול, ורק ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים. לבית המקדש נכנסו רק כהנים לצורך עבודת המקדש והשתחוויה. הדלקת נרות, הקטרת קטורת ושימת לחם הפנים על שולחן הזהב. להר הבית מותר לכל יהודי להיכנס בטהרה ובמורא מקדש.
מתחם הר הבית הנראה כיום לעין לאחר הרחבתו, הוא מבנה ענק הרבה יותר, שהפך למתחם המקודש הגדול ביותר בתקופת הקמתו. מתחם החמש-מאות המקורי המקודש הורחב בצד הדרומי, הצפוני והמערבי. על ידי קירות תמך רחבים המכונים "כתלים". המפורסם שבהם הוא הכותל המערבי שאורכו לפי מדידות חיל ההנדסה 478 מטר. הכותל הדרומי 277.75 מטר. הכותל המזרחי 452.25 מטר. ואורכו של הצלע הצפוני הוא 305.75 מטר. בהתאם לכך שטח המתחם הוא 135,495 מטר רבוע.
רחבת ההר המורחבת שבנויה בחלקים רבים על גבי עמודים, הפכה לבעלת שני מפלסים עיקריים. הרחבה העליונה עם כיפת הסלע במרכזה, והרחבה הכללית התחתונה.
המקדש והעזרה מקומם ברחבה העליונה, אליה נדרשת לפי ההלכה טהרת אפר פרה אדומה, שעדיין לא שוחזרה בימינו. אי לכך המסלולים ההלכתיים בהר הבית עוברים רק ברחבה התחתונה. אליה מותרת הכניסה לאחר טבילה במקווה או במעיין או ים. וללא נעלי עור, אותם נוהגים לחלוץ לפני הכניסה להר הבית כולו.
להר הבית עולים כיום רבבות יהודים. רבנים ושרים, ראשי ישיבות וחברי כנסת, ראשי
ערים, חברי מועצות, אנשי עסקים, משפחות עם ילדים, בר מצוות, חתנים וכלות ביום חופתם
ואבלים שסיימו את תקופת האבל על יקיריהם. הר הבית הפך למקום תפילה שואב, אליו עולים
אנשים להודות להשם ביום שמחתם, ולהתפלל אליו בזמני קושי.
כאשר תגיעו היום להר הבית, תתקבלו בכניסה על ידי שוטרים חביבים ומאירי פנים, בכניסה
ימתינו לכם נעלי בד מיוחדים, תוכלו לשתות כוס מים קרים ולשמוע הסברים על הסיור,
כאשר לצידכם דגם מפואר של בית המקדש וממול תמונת שונות של אבן השתייה ושל הר הבית לאורך השנים.
בתוך ההר תקבלו הדרכה מקיפה על ההיסטוריה היהודית בהר הבית, כשלידכם מניין תפילה
שחרית או מנחה, ובעוד כמה מטרים תוכלו להאזין לשיעור תורה. שגרה יהודית על ההר.
