יום ירושלים הפך ליום החגיגי ביותר בהר הבית בלוח השנה. שיא של יהודים גודשים ביום הזה את הר הבית כהלכה. הם נענים לקריאות גדולי הרבנים לעלות ולחגוג את היום הזה בהר הבית, ולהודות בו על שחרור ירושלים מידי זרים.

בקריאות בכתב ובעל פה, בשיעורי תורה ובעמידה מול המצלמות, קראו הרבנים לעלות ברוב עם, בהלל והודיה על הניסים והחסדים בימים ההם בזמן הזה. כאשר באופן ניסי ומפתיע שחררו צבאות ישראל תוך ששה ימים את ערי התנ"ך הרבים מתפסח ועד עזה, חברון, שכם, ובראשם ירושלים המקודשת ופסגתו הר הבית מקום המקדש.

בשנת היובל לשחרור הר הבית, שנת תשכ"ז, יצאו עשרות רבנים וראשי ישיבות, שרים וחברי כנסת בקריאות לעלות בטהרה להר הבית ביום ירושלים. מספר העולים שילש את עצמו ויותר. שיא של יהודים עלו באותה שנה להר הבית ביום ירושלים. מספרים שלא נראו במקום מאז ששת הימים.

הקריאות לעלייה להר לרגל יום ירושלים הגיעו מכל גווני היהדות הדתית והחרדית. מרבני יצהר ועד רבני צוהר. ביניהם הרבנים הרב דב ליאור, הרב יעקב מדן, הרב גדעון פרל, הרב יובל שרלו, הרב ישראל אריאל, הרב אלישיב קנוהל, הרב יהודה קרויזר, הרב חיים אירם, הרב יצחק ברנד, הרב חיים עוזר חיים, הרב דוד דודקביץ והרב יאיר פרנק.

רבני גוש עציון אף הוציאו קריאה בחתימה משותפת לתושבי הגוש לקחת חלק בעליות בטהרה ביום ירושלים. יחד עם ראש המועצה שלמה נאמן וחברת הכנסת שולי מועלם תושבת הגוש.

גם בקשת הפוליטית קראו לעליה להר הבית ביום ירושלים. ביניהם שרת התרבות מירי רגב, חברי הכנסת יהודה גליק, שולי מועלם, בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין ומיכאל בן ארי.

בשער הכניסה ובהר הבית עמדו מדריכים לרשות העולים הרבים במשך כל שעות פתיחת ההר ליהודים. מינהלת הר הבית שעל ידי מטה ארגוני המקדש הגישה במקום כיבוד קל להנעים את התור העליה לרגל.

משטרת ישראל נערכה גם היא לקליטת המוני העולים לרגל. בישיבות ההיערכות של צוות ההיגוי עם נציגי העולים להר הבית הודיעה המשטרה כי תקבל בברכה את כל העולים להר הבית, כי היא רואה חשיבות רבה בעליות הללו וכי היא ערוכה לאפשר לכל יהודי לממש את שאיפת העליה להר הבית בשעות הפתיחה, ללא עיכובים מיותרים.

לראשונה טיפס מספר העולים להר הבית לאלף ביום אחד. 995 יהודים נענו לקריאות הרבנים ועלו לחגוג את יום ירושלים במקום הקדוש. חלקם לראשונה בחייהם. תוך פחות משלושה חודשים זינק מספר העולים וחצה את 1,200 ביום אחד, בתשעה באב של אותה שנה, שהפך למתחרה על יום הבכורה השנתית, פעם אחר פעם.

בשנה שאחריה, שנת תשע"ח, זינק מספר העולים ביום ירושלים אל למעלה מכפול. 2,048 יהודים עלו להודות ולהלל בהר הבית ביום ירושלים של אותה שנה.

אחרי שנות הקורונה נרשם שיא חדש ביום ירושלים. 2,626 יהודים עלו להר הבית ביום ירושלים של שנת תשפ"ב. אולם השיא המשמעותי השתקף הרבה יותר במספר העולים השנתי. בעוד שמיום ירושלים תשע"ו עד ליום ירושלים תשע"ז עלו להר הבית 17,187 יהודים. בשנת תשפ"ב הוא עמד כבר על 44,125 יהודים. ובשנת תשפ"ד על 48,411 יהודים. והשנה שנת תשפ"ה, הוא יחצה כבר את 55,000 ואולי אף יותר.